פסק-דין בתיק ת"א 1302-09

1.         האם זכאי התובע להחזר השקעתו כבעל מניות בחברה ולפיצויים בגין הפסקת פעילות המיזם העסקי לשמו נתאגדה החברה בה הוא בעל מניות?

רקע וטענות הצדדים

2.         בשנת 2005 פנה הנתבע 2 לתובע, המנהל משרד פרסום באשקלון, והציע לו להצטרף למיזם חדש של חברת מונסטויזן ישראל בע"מ, העוסקת בהפעלת מסכי דיגיטלי- וידאו לפרסום חוצות.

הנתבע הסביר לתובע כי חברת מונסטויזן ישראל עומדת להפעיל יחד עם הנתבעת 1, מסך דיגיטלי לפרסום חוצות באשקלון ולצורך כך הקימו שתי החברות חברה נוספת בשם "מונסטויזן אשקלון בע"מ" ,להלן - חברת אשקלון.

לתובע הוצע לרכוש מניות בשיעור 10% מחברת אשקלון תמורת השקעה של 125,000 ש"ח בצירוף מע"מ, המהווים עשרה אחוזים מהשווי המוצהר של עלות המסך והתקנתו. מדובר בחברה אשר נוסדה ביום 20.3.05 לצורך הפעלת מסך לפרסום חוצות באשקלון וחלוקת בעלי המניות בה משקפת את אחוז השקעתם במסך כנגזרת משוויו. חלוקת המניות בחברה חולקה באופן ש- 70% היו בידי אבנון עופר, מבעלי השליטה ב מונסטויזן ישראל בע"מ, 10% בידי התובע, 10% בידי הנתבעת 1 , חברה בבעלות הנתבע 2, ו- 10% נוספים בידי יצחק טמיר.

3.         בחודש מאי 2005 נחתם הסכם בין מונסטויז'ן ישראל לחברת אשקלון לבין התובע, הנתבעת ומר טמיר. בהסכם נקבע כי משרדו של התובע יעסוק בלעדית בשיווק ובגיוס מפרסמים בעיר אשקלון לטובת המיזם וכי עמלתו תהא בשיעור 23% בצירוף מע"מ מכל תקבול שיתקבל מידי כל מפרסם שהתובע גייס לפרסום באמצעות המסך.

במסגרת ההסכם הוצב המסך בחזית היכל הספורט באשקלון והחל לפעול.

לאחר מספר חודשים בהם הופעל המסך, בעקבות קשיים בתפקוד מונסטויז'ן ישראל, לא קיבל המסך באשקלון שירות וחדל לפעול. אי הפעלת המסך הובילה לצבירת חובות כספיים להיכל הספורט ולעיריית אשקלון וכן הוזנחה אחזקתו של המסך.

4.         ביום 21.02.07 נפגשו השותפים לפגישת דירקטוריון, להלן - הישיבה, בה הוחלט בין היתר,  על פתיחת חשבון בנק אשר זכות החתימה בו תהיה לתובע ולנתבע ועל הפעלת המסך  לצורך כיסוי החובות שנצברו. שיעור עמלת התובע צומצם בהסכמה לשיעור של 20%. בנוסף נקבע יעד למכירת המסך ועריכת מאזן החברה וחלוקת רווחים ביום 31.12.07.

במסגרת ההערכות המחודשת להפעלת המסך, הסתייעו התובע והנתבע בחברת ויז'ואלד , ממנה קיבלו סיוע טכני להפעלת המסך.

לטענת התובע, חזר ודרש מהנתבע לקיים את ההסכמה, כך שייפתח חשבון הבנק, אולם הנתבע הציע כי התובע יעסוק בגביה מלקוחות, בתשלומים הכרוכים בהפעלת השלט ופירעון חובות וכי בשלב זה, לא יפתח חשבון בנק.

לטענתו, במשך החודשים שמאפריל 2007 ועד נובמבר 2007 הוציא התובע חשבוניות מס למפרסמים, דאג לתשלום לספקים וכן לחובות שנצברו.

לשיטתו, בחודש נובמבר 2007 קיים הנתבע עם התובע שיחה במסגרתה קבל על כך שמתוך ההכנסה החודשית, נוטל התובע 20% בעוד שהיתרה משמשת לכיסוי חובות ולתפעול שוטף. הנתבע דרש מהתובע כי ייתן לו סכום חודשי, ללא ידיעת שאר בעלי המניות. משסירב התובע להצעה הורה הנתבע לחברת ויז'ואלד, להפסיק את השידורים ודרש מהתובע להחשיך את המסך לאלתר ולבטל חוזים קיימים עם לקוחות וספקים.

ביום 31.03.08 הוחשך המסך כדרישת הנתבע ובוטלו החוזים עם המפרסמים.

עילת התביעה נסמכת בעיקרה על מכתב הנתבע מיום 6.11.07 במסגרתו העלה הוא טענות כלפי התובע ביחס לשימושו האישי בשלט שלא לטובת החברה.

התובע טוען כי הנתבע צריך לפצותו מאחר וגרם להפסקת פעילות המסך ברשלנות או גרימת נזק מכוון לנתבע. לטענתו נגרמו לו בשל כך הנזקים הנתבעים:

אובדן השקעתו בסך 125,000 ש"ח.

הפסד הכנסה חודשית ע"ס 4,571 ש"ח בצירוף מע"מ , לתקופה שממאי ועד לספטמבר 2007 , מועד המכתב, וסך חודשי של 5,938 ש"ח ממועד זה ועד להגשת התביעה.  לטענתו הסכומים משקפים את ההכנסות החודשיות אשר עתיד היה לקבל אם המסך היה ממשיך לפעול,  בסכום כולל של  89,070 ש"ח.

עוד טוען התובע כי על הנתבעים לשלם לו סך של 5938 ש"ח בצירוף מע"מ לחודש, החל מהגשת התביעה ועד למועד בו ישלמו לו את החזר השקעתו במסך הפרסום, אשר ירדה לטמיון עקב הפסקת פעילות.